לוגו קול הזכויות חדש סופי לבד

גמלת ילד עיוור

להאזנה:

 

“עיניים שלי”- הוא פתגם סלנג השגור בשפה העברית לתאר אדם יקר ערך. ולא סתם – בעדות רבות העיניים הן הדבר החשוב ביותר, כלומר חוש הראיה הוא החוש שנתפס כחשוב ביותר אצל האדם מבין חמשת החושים. לכן הורים לילדים בעלי לקות ראייה או עיוורון מתמודדים עם אתגר גדול מאוד, לא רק בקבלת הלקות אלא גם בהתמודדות רגשית עימה ובניסיון לאפשר לילדם את העצמאות המירבית הניתנת. 

מאמר זה ייתן לכם מידע על לקות ראיה ועיוורון ומקורות תמיכה הכוללים גם תמיכה כלכלית.

 

לא על הלחם לבדנו אנו חיים

זהו משפט המפתח מתוך ההצגה במרכז “נא לגעת” ביפו, מרכז המוקדם לאנשים עם עיוורון, ובו מועלית הצגה שכל שחקניה הם אנשים עם עיוורון ואף עם לקויות נוספות, כגון אילמות או חירשות.

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייתם של אנשים עם עיוורון אל הבמה, המוכיחים לנו כי עם כוח רצון וכשרון ניתן לעשות את הבלתי אפשרי.

המוזיקאי ריי צ’רלס, ששינה את פני תרבות הג’אז המוזיקלית בארצות הברית ובעולם כולו, לקה בעיוורון עוד מגיל צעיר, ולמרות כל הסיכויים הגיע להיות מוזיקאי מוכר ומחונן.

רק בשנה האחרונה- להקת שלווה סחפה מחיאות כפיים רמות מאלפי אנשים, כשהיא עומדת על במת האירוויזיון ושתי הסולניות הן בעלות עיוורון.

האומנים הללו הם ההוכחה החיה ליכולתו יוצאת הדופן של האדם העיוור להצליח גם במקומות בלתי אפשריים בעזרת תמיכה נכונה ובעזרת גופים שיממנו את פעילותם.

גמלת ילד עיוור
גמלת ילד עיוור

 

על העיוורון

משפט זה הלקוח מספרו המפורסם של ז’וז’ה סראמגו, יאפשר לנו להתבונן בלקות הראייה ולהבין אותה יותר לעומק.

לקות ראייה היא למעשה פגיעה בקלט המידע בצורת גלי אור, הנקלט על ידי העין ומועבר אל המוח לעיבוד.

לכן, כאשר מדובר על לקות ראייה ישנם כמה מוקדים היכולים להוות את הפגיעה בראייה:

  • פגיעה במבנה העין: לרוב הפגיעה תעשה בקשתית והדבר יביא להנמכה ביכולת הראיה, עד כדי לקות. הפגיעה יכולה להיות מולדת או מתוך פציעה קשה. לרוב עם ירידת הגיל, ישנה ירידה טבעית באיכות הראיה.
  • פגיעה בעצב הראיה: מדובר על פגיעה בעצב שתפקידו להוליך את המידע מהעין אל המוח.
  • פגיעה מוחית: פגיעה נוירולוגית במח אשר משפיעה על יכולת פענוח המידע המועבר מהעין אל המח. הפגיעה יכולה להיעשות בשלב קבלת המידע למוח, בשלב הפענוח, או בשלב הצגת התמונה.

 

ישנן דרגות שונות הקיימות בלקות הראייה, בהתאם ליכולת לקלוט מראות וצבעים:

  • לקויות שונות הקשורות בראייה, כגון לקות צבעים המשפיעה על פענוח שונה של הצבע. היא אינה מפריעה בתפקוד יום – יומי אך יש להיות מודעים אליה.
  • לקות ראייה קלה – שבה יש ירידה בראייה ולרוב ניתנת לפתרון על ידי עטיית משקפיים
  • לקות ראייה בינונית – שבה ישנה ירידה ניכרת בראייה. לרוב משקפיים יהוו פתרון אך המספר יהיה גבוה, ולעיתים תהיה הנמכה בקלט הראייה גם בעת עטיית המשקפיים.
  • לקות ראיה קשה – מדובר על אובדן חמור של הראיה. במקרה זה גם משקפיים לרוב לא יעזרו ויהיה צורך בתמיכה נוספת.
  • לקות ראייה עמוקה – מדובר על עיוורון על סוגיו, כשלעיתים יהיה קלט מסוים של מראות וצלילים, אך יביא לאיבוד העצמאות.

 

סוגי טיפול

ישנם סוגי אבחון וטיפול שונים המוצעים כיום. מהפכת הלייזר שנכנסה לשוק בשנים האחרונות, מאפשרת היום טיפולים חדשניים בראיה. כמו כן, תחום המשקפיים על עדשות מיוחדות, חדות ומותאמות תופס תאוצה גם הוא עם היצע של פתרונות טכנולוגיים חדשים.

אולם לאדם העיוור בעל לקות קשה או עמוקה, נדרשת תמיכה מאסיבית באופן יום יומי, ובגילאים הצעירים זקוק לתמיכה על ידי גורמים רבים, שיתווכו עבורו את המרחב ויתנו לו כלים להתמודדות עצמאית בחיי היומיום.

טיפול כזה ניתן על ידי גורמים פרא – רפואיים ועל ידי מכונים שונים, גנים ומוסדות חינוך התפתחותיים לאדם העיוור ומכונים רפואיים לרבות רפואה משלימה על סוגיה.

 

פנייה לבקשת גמלת ילד עיוור

בשל מגוון הטיפולים ועלותם הרבה, ובשל צורך יומיומי בגורמי תמיכה שונים ומגוונים, לצד רכישת מכשור ואביזרים יקרים בתחומי הרפואה, עולה הצורך של ההורים בקבלת מלגה חודשית מהמדינה שתאפשר להם רווחה כלכלית טובה יותר ותאפשר לספק את צרכי הילד העיוור.

גמלה מביטוח לאומי מחלקת את לקות הראיה לשני גורמים, שעל ההורים לדאוג לאבחן אותם בצורה המקצועית ביותר:

  • המאפיין הראשון מתייחס לחדות הראייה, כלומר היכולת שלו לקלוט את התמ ונה במלואה בצורה ברורה.
  • המאפיין השני מתייחס לשדה הראיה ותחום הקלט של הילד.

כל ילד הנמצא כבעל לקות משמעותית לפי שני גורמים אלה, זכאי לקבלת קצבה חודשית. ילד הזכאי לקצבה זו יוגדר כבעל לקות ראייה בגובה של 100% ויהיה זכאי לקבלת גמלה של עד 2,608 ₪.

מומלץ להיעזר בחוזר 1964 – לקביעת ליקוי ראייה בנכות כללית, שירותים מיוחדים וילד נכה.

 

שלבי תהליך הגשת התביעה לביטוח לאומי:

  • הכנת מסמכים – הכנות הכוללות מילוי טפסי הביטוח הלאומי, אבחונים מאנשי מקצוע, רופאים ומכונים.
    ניתן לצרף דו”ח תפקוד או המלצות מהמוסד החינוכי בו לומד הילד, משירותי הרווחה המלווים את המשפחה (אם יש כאלה), או ממטפלים המלווים את הילד באופן צמוד.
  • הגשת התביעה – הגשת המסמכים במוסד הביטוח לאומי. יש לשים לב שלעיתים חולפים מספר חודשים עד לקבלת התשובה. יש להתאזר בסבלנות ולהיות עם “יד על הדופק”.
  • וועדה רפואית – הועדה מתחלקת לאבחון ילדים על גיל 3 שנים ומעל לגיל זה. במקרים מסוימים בהם ניתנים מסמכים מקיפים, הילד והוריו לא יזומנו לוועדה.
  • קביעת שיעורי גמלה – במתן תשובה חיובית ייקבע גובה הגמלה.
  • ערעור – במידה וההורים אינם מרוצים מקביעת הוועדה יש ביכולתם לערער על ידי הגשת תביעה לוועדת ערעורים או על ידי הגשת תביעה חדשה. המקרה האחרון, כדאי לעבות את המסמכים הקיימים.

לסיכום

אל תוותרו על זכותכם וזכות ילדיכם לקבל גמלה חודשית בשל לקות הראייה שלו. חשוב שתדעו את זכויותיכם וישנם מספר גורמים להתייעץ איתם לצורך עזרה- החל מגורמי חינוך ורווחה ועד לעמותות המתמחות בתחום זה.

תוכן עניינים