להאזנה:
רוצים לדעת עוד על זכויות ילדים בעלי צרכים מיוחדים? קראו את המאמר הבא ותלמדו מי זכאי לגמלת ילד נכה בביטוח לאומי ולמי יש וזכויות נוספות.
מהי גמלת ילדה נכה בביטוח לאומי?
זוהי קצבה חודשית מביטוח לאומי אותה מקבלים ילדים בעלי צרכים מיוחדים, דרך הוריהם. מטרת הקצבה היא לעזור להורים בעומס ובקושי הטיפולי איתו הם מתמודדים בתור הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים. משפחה בה יש יותר מילד אחד הזכאי לקבלת גמלת ילד נכה מקבלת תוספת תשלום של 50 אחוז מהקצבה על כל ילד הזכאי לקבל אותה ומתגורר בבית.
מחלות, תסמונות ומצבים רפואיים שונים מזכים בגובה גמלה שונה, כך שילד בעל מספר מוגבלויות יקבל קצבה בסכום הגבוה מבין אלו שהוא זכאי להם עבור המצבים הרפואיים שלו.
מי זכאי לגמלת ילד נכה בביטוח לאומי?
ישנן תקנות והגדרות רבות של ביטוח לאומי לפיהן נקבעת הזכאות של ילדים לגמלת ילד נכה. ביטוח לאומי אף מפרסם את רשימת המחלות והליקויים המזכים בקצבה. חלק מהמצבים הרפואיים המפרט ביטוח לאומי הם:
- אוטיזם
- סיסטיק פיברוזיס
- אלרגיה מסכנת חיים
- אפילפסיה
- דיאליזה
- מחלה ממארת (סרטן)
- תסמונת דאון
- ועוד מצבים רפואיים רבים.
הקריטריונים הקובעים את קבלת הקצבה ואת שיעורה קשורים למגבלות הקוגניטיביות, הנפשיות והפיזיות של הילד. להלן מספר ליקויים בגינם ילדים זכאים לקבלת הגמלה:
- חוסר מסוגלות לבצע את תנועות הראש והגפיים שמצופות מבני הגיל.
- צורך להיעזר בעזרה חיצונית מעבר למצופה מבני הגיל על מנת לקיים פעולות יומיומיות, כמו רחצה, אכילה, תנועה ושליטה על הפרשות.
- קשיי תקשורת חמורים אשר מובילים לתלות בסיוע חיצוני על מנת לתקשר עם גורם חיצוני.
- קבלת טיפול רפואי קבוע בבית חולים מלידה.
תנאים נוספים לקבלת גמלת ילד נכה
לא מספיק אבל ילד להיות בעל מגבלות רפואיות בהם מכיר ביטוח לאומי עבור קבלת גמלה. ישנם עוד תנאים שיש לעמוד בהם על מנת שהורי הילד אכן יקבלו את הגמלה.
תושב ישראל
על מנת לקבל את הגמלה, הילד צריך להיות בן להורים תושבי ישראל. במידה ומדובר בילד שהינו יתום משני הוריו, המצב ייבחן לפי סטטוס התושבות של ההורים לפני פטירתם. אם מדובר בילד שעלה לישראל בלי הוריו, אך האפוטרופוס שלו, או הגורם המשפחתי המטפל בו בשלב זה, מהווה תושב ישראל, הוא יהיה זכאי לקבלת גמלה.
מוסד טיפולי
ילד שמתגורר במוסד טיפולי שמתקיים בתנאי פנימייה באופן קבוע לא יהיה זכאי לקבלת הגמלה. זאת כיוון שבמסגרות אלו, הילדים מקבלים טיפולים רפואיים, סיעודיים ושיקומיים, ובכך נחסכות עלויות אלו מן ההורים. הורים זכאים לקבלת הקצבה במידה וילדם צפוי להשתלב בקהילה בעתיד, לפני שיהיה לגיל בגרות, או במידה ויש להם ילד נוסף שרשאי לקבל את הגמלה.
משפחת אומנה
במידה וילד מתגורר אצל משפחת אומנה, הוא לא זכאי לקבל את קצבת ילד נכה. התנאי שמשנה קביעה זו הוא במידה והילד מונשם באופן קבוע. במקרה כזה, המשפחה יכולה לקבל תוספת קצבת ילד נכה על כך שהוא מונשם. התוספת הינה של 1850 ₪ לגמלה המקורית.
מה ההבדל בין גמלת ילד נכה לקצבת ניידות?
ילדים רבים הזכאים לקבלת גמלת ילד נכה זכאים גם לקצבת ניידות, בעקבות הפגיעה ביכולת התנועה שלהם שנגרמת ממצבם הרפואי. אנשים רבים תוהים האם ילדם יכול לקבל גם קצבת ניידות, במידה והוא מקבל גמלת ילד נכה, או שניתן לקבל רק אחת מהן.
ביטוח לאומי קבע שילד יכול להיות זכאי לשתי הקצבות במקביל, אך הוא צריך להיות בעל מוגבלות ניידות שעולה על 79%, לפי קביעת הוועדה הרפואית של משרד הבריאות. הוועדה גם צריכה להכריע כי הילד הוא בעל צורך בכיסא גלגלים, או שהוא אינו מסוגל ללכת בגלל לקות בגפיו התחתונות (מידע נוסף אודות זכויות ילד נכה).
איך מגישים תביעה לקבלת גמלת ילד נכה?
ניתן לחלק את תהליך התביעה עבור קבלת גמלת ילד נכה לכמה שלבים.
איסוף מסמכים רלוונטיים
תהליך התביעה מתחיל באיסוף כל המסמכים הרלוונטיים המעידים על נכות הילד. זה יכול להיות מסמכי היסטוריה רפואית עם מידע על אשפוזים, תרופות, בדיחות, אבחונים של רופאים וכו’. לאחר שאוספים את כל המסמכים הנדרשים, שולחים אותם לביטוח הלאומי לפי הטופס המופיע באתר האינטרנט.
דיון בביטוח לאומי
לאחר הגשת טופס התביעה באתר ביטוח לאומי, או באחד הסניפים, מתקיים דיון בביטוח לאומי בנוגע למסמכים שהוגשו שמטרתו לקבוע האם הילד זכאי לקבלת הגמלה. במידה והוועדה מסכימה כי מצבו של הילד מאפשר לו את הזכאות, הוא לא יצטרך לעבור ועדה רפואית ויקבל רשמית את האישור לקבלת הגמלה. הורים גם יכולים לבקש מהוועדה שלא לזמן את הילד שלהם לוועדות ובדיקות רפואיות.
ועדה רפואית
במידה והוועדה שוקלת לדחות את בקשת ההורים אם הילד לא יגיע לבדיקות רפואיות, מתקיימת ועדה רפואית. בוועדה הילד עובר בחינה פיזיולוגית ונציגי ביטוח לאומי מכריעים בסופה האם הוא זכאי לקבלת הגמלה ובאיזה שיעור. ישנה גם אפשרות להגיע לוועדה הרפואית בביטוח לאומי בליווי של עורך דין, על מנת שייצג את ההורים ויוודא כי זכויותיהם נשמרות וכי האינטרסים שלהם נענים.
מבחן תלות
ישנה ועדה אחרת שמתקיימת לילדים שלא עברו את גיל 3 עדיין. בוועדה זו מתקיים מבחן תלות שבוחן את העצמאות התפקודית של הילד. בוחנים בו את היכולת של הילד לנוע, להתלבש, לאכול ולשמור על היגיינה. יכולת התפקוד של הילד מזכה אותו בניקוד שלפיו נקבע שיעור הנכות שלו וכן שיעור הקצבה. ילד שקיבל 5-9 נקודות יקבל קצבה של 50%, ו-10 נקודות ומעלה מזכות בגמלה בשיעור של 188%, זאת כיוון שהילד נמצא כתלוי לחלוטין בסביבתו החיצונית.
החלטת הוועדה הרפואית
לאחר קביעת מסקנות הוועדה, לא יאוחר מ- 45 יום מהגשת התביעה, הורי הילד יקבלו את החלטה הוועדה הרפואית. במידה והם אינם מרוצים מהתוצאות, יוכלו ההורים לפנות בערעור.
ערעור על החלטת הוועדה הרפואית
הסיבה לערעור יכולה להיות חוסר הסכמה עם אי האישור של קבלת הגמלה, חוסר הסכמה עם השיעור החלקי שנקבע עבור הגמלה, או הגבלת זמן על קבלת הגמלה. ניתן להגיש את הערעור כ-60 יום מקבלת החלטת הוועדה הרפואית, אך ביטוח לאומי לא נוטה לדחות בקשות גם אם הוגשו יותר מאוחר מזמן זה. יש להגיש את הערעור לסניף ביטוח לאומי אליו ההורים משויכים, ותוך 60 יום, הוועדה הרפואית צריכה להתכנס ולדון בערעור.
תביעה חוזרת
אם הערעור ששלחו ההורים לא התקבל, הם רשאים להגיש תביעה חוזרת 6 חודשים אחרי הגשת התביעה המקורית, או במידה והתעורר מצב רפואי חדש שיכול לזכות את הילד בקצבה.
לסיכום
תהליך קבלת גמלת ילד נכה עלול להיות תהליך ביורוקרטי ומסורבל, אך יכול להעניק להורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים הקלה כלכלית משמעותית. חשוב להכיר את התהליך המלא, לערער במידת הצורך, ולהמשיך לפעול עד שהילד יקבל את הזכויות המגיעות לו. ניתן גם להיעזר בארגונים שונים, כמו קול הזכויות, שמסייעים במיצוי זכויות לילדים עם צרכים מיוחדים.