להאזנה:
בדומה להליכם רפואיים אחרים גם בתחום של הפלות עשויים להתרחש מקרים של רשלנות רפואית. רשלנות רפואית הפלות עשויה להתרחש עקב פעולות אקטיביות שבביצוען התרשל הרופא או הצוות הרפואי כמו גם, עקב היעדר מעקב ואבחון אחר מצבה של האישה ההריונית. רשלנות רפואית עשויה להותיר את האישה עם נזקים פיזיים רבים ובמקרים חריגים אף להוביל למותה.
מהי הפלה
הפלה יכולה להתרחש באופן טבעי או מלאכותי. הפלה טבעית קרויה גם הפלה ספונטנית והיא מוגדרת כאובדן של ההיריון במהלך 20 השבועות הראשונים שלה. מדובר באירוע לא נדיר שיש לו גורמים רבים כאשר שיעור ההפלות הטבעיות נע בין 30% ל־50% מכלל ההריונות. ישנם גם מקרים רבים בהם האישה כלל אינה יודעת שהייתה בהיריון וכי היא עברה הפלה טבעית.
הפסקת הריון
הפלה מלאכותית יכולה להתבצע באחת משתי דרכים באמצעות טיפול תרופתי ובאמצעות גרידה. האופן שבו מבוצעת ההפלה, תלוי בשלב של ההיריון. הפלה שמתבצעת בטרימסטר הראשון ועד לשבוע התשיעי, יכולה להתבצע תרופתית. הפסקת הריון בין השבועות 12-24 של ההיריון יכולה להתבצע, הן באמצעות תרופות והן באופן כירורגי.
הפסקת הריון לאחר שבוע 24 מתבצעת באמצעות גרימת לידה מלאכותית בהתאם לשיטות המקובלות בבתי החולים המורשים לביצוע פעולה זו.
לאחר הפלה טבעית
הפלה טבעית יכולה להיות שלמה, תוך פליטה ספונטנית של כל תוכן ההיריון או בלתי שלמה כאשר חלק מתוצרי ההיריון נפלט וחלקו נותר ברחם. דימום חזק או מתמשך יכול להעיד על הפלה בלתי שלמה ובמקרה שכזה נדרשת לעיתים התערבות רפואית דחופה של גרידה, על מנת להוציא את השאריות של תוצרי ההיריון מהרחם.
כאשר מדברים על רשלנות רפואית הפלות הדבר נוגע, הן להליך גרידה לאחר הפלה טבעי והן על הפלות יזומות באמצעים השונים.
מהי רשלנות רפואית הפלות
רשלנות רפואית בהפלות עשויה להתרחש במקרה בו הרופא בחר בשיטת הפלה אשר אינה מתאימה לנסיבות המקרה. לדוגמא, ביצוע הפלה באמצעות טיפול תרופתי כאשר טיפול זה כבר אינו רלוונטי עקב השלב של ההיריון בו האישה מצויה ולחלופין, ביצוע של גרידה כאשר לא היה צורך בכך.
חשוב להבין כי הפלה באמצעות טיפול תרופתי מציבה פחות סיכונים לבריאותה של האישה בהשוואה לגרידה ולכן מרבית המקרים של רשלנות רפואית הפלות בהקשר זה הינם בשלבים בהם בוצעה גרידה כשאין בכך צורך.
רשלנות בביצוע גרידה
ביצוע גרידה כשנסיבות המקרה אינן מצדיקות זאת, יכול לפגוע בבריאות האישה ובאופן ספציפי לפגוע בפוריותה ובסיכוייה העתידיים להיכנס שוב להריון בריא. גם ביצוע גרידה באופן שגוי כאשר הרופא התרשל בתפקידו וביצע את ההליך באופן רשלני ובלתי מקצועי עשוי להצדיק הגשת תביעה לפיצויים.
ביצוע גרידה באופן רשלני או לא מקצועי עשוי לפגוע באיברים הפנימיים של האישה, לרבות פגיעה ברחם. במקרים מסוימים הדבר עלול להוביל לכך שהשלייה לא תוצא באופן מלא דבר שעשוי לגרום לזיהום בגופה של האישה, שסביר שלא היה מתרחש, אילו היה הרופא היה פועל באופן מקובל על פי הפרקטיקה הרפואית הנוהגת בתחום ההפלות.
מעקב אחר קרישי דם בהפלה
קרישי דם עשויים להופיע לאורך ההיריון בכלל ובמהלך הליך גרידה בפרט. חובתו המקצועית של הרופא היא לעקוב אחר מצבה הרפואי של האישה ולוודא שאינה סובלת מקרישי דם. ההשלכות של ביצוע מעקב רשלני אחר קרישי דם או של היעדר מוחלט של ביצוע מעקב יכולות לגרום לכך שבעת הופעתם של קרישי הדם בגופה של האישה במידה והיא לא תקבל טיפול לו היא זקוקה.
היעדר הסכמה מדעת
ישנו מצב נוסף של רשלנות רפואית בהפלות הנוגע להיעדר קבלת הסכמה מדעת. בשונה מעוולת הרשלנות הקלאסית בה יש צורך להוכיח את קיומם של נזקים על מנת לתבוע, סוג זה של רשלנות אינו מצריך הופעתם של נזקים כאלה בנפגעת. במידה והרופא המטפל לא קיבל את הסכמתה המלאה והמיודעת של המטופלת לקראת ביצוע הפלה הדבר ייחשב רשלנות המצדיקה בפיצוי.
חוות דעת רפואית
במרבית המקרים של רשלנות רפואית בהפלות יש צורך להביא חוות דעת של רופא מומחה שתבסס את התביעה. בחוות הדעת יתואר מידת הנזק שנגרם לאישה ולמעשה תכמת אותו לצורך חישוב הפיצוי העתידי. חוות הדעת גם תנסה לקבוע את מקור הנזק ולבסס את הטיעון כי ההליך הרפואי אותו עברה האישה הוא אכן זה שגרם לכך שחוותה את הנזקים ממנה היא סבלה.
הרופא המומחה אשר כותב את חוות הדעת הרפואית בנוגע לרשלנות בהפלה צריך להיות בקיא במטריה הרפואית בתחום זה ועליו לעמוד על הקשר הסיבתי שבין התרשלותו של הרופא ובין הנזק.
זכויות סוציאליות של עובדת שהפילה
לאחר מקרה של רשלנות רפואית הפלות כמו גם בכל מקרה של הפלה, העובדת שהפילה זכאית להיעדר מעבודתה למשך שבוע לאחר ההפלה. במידה ובעקבות ההפלה מצב בריאותה מחייב אותה להיעדרות ארוכה יותר, העובדת זכאית להיעדר למשך פרק הזמן שקבע הרופא עד לתקופה של 6 שבועות מבלי לאבד את מעמדה וזכויותיה במקום העבודה.
היעדרות מהעבודה לאחר הפלה נחשבת ככל היעדרות בגין מחלה המוגנת בחוק והעובדת זכאית לקבל שכר בתקופת ההיעדרות בהתאם.
למידע נוסף וליווי למיצוי זכויות
במידה ותזדקקו למידע נוסף על זכויות סוציאליות לאחר הפלה או במידה ונתקלתם בקושי לגבי מיצוי זכויות הורים לילדים עם צרכים מיוחדים אל מול הביטוח הלאומי, פנו אלינו בעמותת קול הזכויות לייעוץ וליווי. גם אם אתם מתלבטים לגבי האפשרות של הגשת תביעת רשלנות רפואית הפלות אנחנו פה בשבילכם ונוכל לכוון אתכם לעורך דין המתמחה בתחום. אנחנו כאן למענכם.
החוק בישראל קובע כי השבוע שלאחר הפלה נחשבים לימי מחלה לכל עניין ודבר והתשלום עליהם יהיה באופן זהה לתשלום על ימי מחלה, בהתאם לחוק דמי מחלה תשל”ו 1976. על פי החוק, היום הראשון בחופשת מחלה מעין זו יהיה ללא תשלום. על ימים שני ושלישי העובדת זכאית ל- 50% מהשכר היומי ומהיום הרביעי ואילך לתשלום מלא. ימי המחלה משולמים על ידי המעסיק כנגד אישור מחלה רשמי.
התעלמות של הרופאים בעת מעקב הריון מכך שמדובר במקרה של הריון בסיכון גבוה עשוי להיחשב לרשלנות רפואית כאשר התעלמות זו הסתיימה בהפלה לא רצויה. במקרה כזה של רשלנות רפואית, הרשלנות לא נובעת מהביצוע של פעולה מסוימת אלא מהיעדר בדיקות אשר יכלו להצביע על הסיכון כאשר הדבר מנע טיפול מונע מתאים.
חוות הדעת צריכה לכלול את מידת הנזק שנגרמה לאישה בעקבות ההפלה ואת מקור הנזק אצל המטופלת. חוות הדעת צריכה להציג את הרשלנות של הרופא ואת הקשר הסיבתי שבין הרשלנות לגבי הנזק לנתבעת. חוות הדעת צריכה התבסס על מומחיותו של הרופא בתחומים הרלוונטיים.
באופן עקרוני, כן. במידה והגורם הרפואי לא מבצע מעקב נדרש אחר היולדת בזמן ההיריון בכלל ובעת ביצוע הפרוצדורה של ההפלה בפרט והדבר מוביל לנזק ליולדת או לילוד ניתן יהיה להחשיב זאת כרשלנות רפואית לכל דבר ועניין.