להאזנה:
לידה מוקדמת, מצוקה רפואית של התינוק/ת והידרדרות עד כדי מות פג הוא אירוע מטלטל, מייסר ומכמיר לב. וכאילו לא די בתרחיש האימים לבדו, לעתים מתגלה כי אותו מקרה נבע מרשלנות רפואית שניתן היה למנוע ובכך להציל חיים. באילו מקרים תתרחש רשלנות רפואית – מות פג?
לידת פגים
לידה מוקדמת מתרחשת בכ-10% מכלל ההריונות בכל שנה ומתייחסת ללידה לפני השבוע ה-36 להריון או לחילופין במשקל נמוך מ-2.5 קילוגרמים, לעתים גם שני המצבים הללו גם יחד. הפגות מכילה סיכונים מוגברים למחלות ובעיות רפואיות שונות, ביניהן בעיות לבביות, במערכת העיכול, דרכי הנשימה, העור, הראייה ולעתים גם פגיעה מוחית.
בחלק מהמקרים, מדובר בסיבוכים מהפגות עצמה. בחלק אחר מהמקרים, הסיבוך ייגרם כתוצאה ממחלה ויראלית (צהבת, שפעת, קורונה) או זיהום שהתרחשו במהלך הטיפול בפגייה.
הגורמים האפשריים ללידת פג
הודות לקדמה הרפואית והטכנולוגית, שומרות כיום גם הפגיות בבתי החולים בישראל על רמה מקצועית מעולה ובקיאות רחבה בתחום, מה שמפחית משמעותית מאחוזי התמותה של פגים בישראל. אלא שמאמר זה מתייחס למקרים הכואבים והמצערים שבהם חלה רשלנות רפואית שגרמה למות פג, כתוצאה מכשלים ומחדלים שנלקחו במעמד הלידה, או בעקבות טיפול רשלני בפגיה.
קיימים גורמים רבים שעשויים להוביל ללידה מוקדמת של פגים וביניהם: גיל יולדת מבוגר, רקע מיילדותי שכולל היסטוריה של לידות מוקדמות, זיהום, רעלת הריון, ירידת מי שפיר מוקדמת, בעיות נרקוטיות או מחלה שממנה האם סובלת והריונות מרובי עוברים.
במקרים מסוימים יתפתח החשש ללידה מוקדמת עוד במהלך ההריון, מה שלעתים מצריך כניסה לשמירת הריון. בנקודה זו נדרשים הרופאים לפעול בהתאם לפרוטוקול אחיד, שנוקט בשמירה תכופה ואף אינטנסיבית על מעקב היולדת ועיכוב ככל האפשר של מועד הלידה.אם קיים חשש ממשי ללידה קרובה, האם תקבל זריקת זירוז להבשלת ריאות העובר (זריקת צלסטון) ותישאר להשגחה רפואית תוך מעקב וניתור תכופים, עד שתתרחש לידה פעילה.
הסטנדרטים הקשיחים של מחלקות הפגייה
כל פג שנולד מועבר מיידית למחלקת הפגים של אותו בית חולים. מחלקה זו מהווה טיפול נמרץ ליילודים, הנמצאים בשלב הראשון באינקובטור ותחת הנשמה, תוך מתן מזון ותרופות בצינורית לווריד ולבית הבליעה. אופן ההתנהלות של הפגייה ייחודי מאוד ומחייב הן כלפי הצוות הרפואי במקום והן כלפי ההורים שמגיעים לפגיה.
במטרה להימנע מחשיפת היילודים לכל סכנה סביבתית, מדובר במחלקה סטרילית בעלת חוקים נוקשים וקפדניים במיוחד, בה קיימות הנחיות שחלות על כל הנכנסים: חיטוי שוטף ומלא לכל המחלקה על כל אמצעיה, שימוש בציוד, מכשור ואמצעים המיועדים לצוות ומטופלי הפגייה בלבד, חובת עטיית חלוק וכפפות בכל שטחי המחלקה בכל עת וחובת עטיית מסיכת נשימה על הפה והאף בכל זמן נתון.
היילודים מחוברים לאורך כל שהותם בפגיה למכשירי ניטור, המתעדים את הדופק וכמות החמצן ומתריעים על כל חריגה קלה ביותר, אותה הצוות ממהר לתעד ולספק לגביה מסקנות רפואיות. הצוות הרפואי נדרש לנקוט במשנה זהירות עצום בכל פעולה סביב הפגים לרבות הרמת פג, חיבור גופו למכשירי הניטור, עריכת הטיפול הרפואי והנחיית ההורים עצמם כיצד להתנהל בסביבת ילדם.
גם תהליך הכנת התרופות והמזון ושמירתם במיכלים מיוחדים, החלפת מצעים במיטת היילוד או בתא האינקובטור, רחצה והלבשה של הפג נתונים להנחיות קפדניות ומיוחדות וכך גם אופן הטיפול הרפואי המבוצע לפגים, תיעוד כל הנתונים לרבות בחילופי משמרות ומשעה לשעה ומסירת הסברים מפורטים להורים בנוגע לכל ממצא רפואי, הליך טיפולי, השלכותיו והסיכונים הכרוכים בו.
רשלנות רפואית במהלך טיפול בפג
לאור כל התנאים המורכבים והקשיחים שמתייחסים לטיפול בפגים, קל להבין כיצד כל חריגה קטנטנה מהנהלים במחלקה, מדיניותה או הפרוטוקולים הרפואיים עלולה להוביל לנזק רפואי, לעתים עד כדי רשלנות רפואית – מות פג. די בטעות באחסון המזון בטמפרטורה המתאימה או באי החלפת כפפות בטיפול מתינוק לתינוק כדי לגרום לו לזיהום קשה, שעלול להתברר גם כקטלני.
לצד כל אלו, חשוב לציין שפגים מוגדרים כיילודים החל מהשבוע ה-25 להריון, מה שמציב אותם בסיכויי שרידות טובים יותר בסופו של דבר. בשבועות הריון מוקדמים יותר, פוחתים משמעותית אחוזי השרידות. בשני המקרים לידת הפגים כרוכה בחשיפה לתחלואה מסוימת ומסכנת חיים, עליה יצטרכו רופאי מחלקת הפגים לתת את הדעת.
הפגים יוצאים מהשגחת המחלקה רק כאשר מצבם הבריאותי טוב ויציב, הם מסוגלים לנשום עצמאית ללא מכשירי הנשמה ולינוק בצורה נאותה מפטמה או בקבוק ללא הזנה בצינורית. על מנת להשתחרר לחלוטין ממחלקת הפגיה, התינוק נדרש להגיע למשקל גוף של 3 קילוגרמים ולגיל שתואם את שבוע ההריון ה-36-37 לפחות, הנקרא גם “גיל כרונולוגי”.
רשלנות רפואית – מות פג כתוצאה מהפרת נהלים ופרוטוקול טיפול
המודעות הרחבה למחדלים וכשלים בענף הרפואה הובילה גם את מחלקות בתי החולים השונות ובפרט את מחלקות האשפוז והטיפול הנמרץ, לנקיטה בנהלים קפדניים ושמירה על משנה זהירות בכל פעולה המבוצעת על ידם. יחד עם זאת, ישנם מקרים מצערים וכואבים בהם הצוות מנסה לעשות כל שביכולתו על מנת להציל חיים ללא הצלחה.
במקרה של מות פג, אם יתברר כי הטיפול בו בוצע כראוי, תוך עמידה בכל הפרוטוקולים הרפואיים ובהתאמה לנהלים המדויקים של מחלקת הפגיה, המקרה לא ייחשב כרשלנות רפואית והתביעה תידחה. רשלנות רפואית – מות פג תתרחש אם חלה חריגה מהנהלים והדרישות הטיפוליות מצד רופא, אחות או צוות המחלקה, לרבות אנשי צוות הניקיון הקבוע הדואגים לכביסה ולחיטוי.
לצורך העניין, ייתכן שהרופא ביצע הליך רפואי שאיננו מקובל או שחשף את הפג לסיכון מיותר, צוות הפגייה שאפשר להורים להתהלך בפגיה ללא הלבוש הסטרילי המתאים, התרשלות בחיבור הפג למכשיר ניטור כך שברגע האמת לא נצפתה הידרדרות בנשימה או ירידה בדופק וכמובן התעלמות מסיכונים, אי שיוך של היולדת לקבוצת סיכון ללידה מוקדמת והעדר נקיטה בפעולות מתאימות כמו השארת היולדת להשגחה, מתן זריקת צלסטון או ביצוע מוניטור באופן תדיר.
כיצד תובעים רשלנות רפואית?
הורים שחוו את הנורא מכל, זכאים לייעוץ משפטי לפי בחירתם, במסגרתו יוכלו לברר את היתכנות הגשת תביעת הפיצויים לבית משפט, נגד הגורם המטפל (רופא או מחלקת בית החולים בדרך כלל). תביעות שמתקבלות בסוגיות אלה, מזכות על פי רוב בסכום פיצויים גבוה ומשמעותי ביותר, לעתים גם בגובה מיליוני שקלים.
גיבוש התביעה דורש מההורים למסור לעורך דינם את כל החומר הרפואי שמתעד את מהלך ההריון, הלידה והטיפול בפגיה (ככל שהיה). לאחר מכן יועבר החומר למומחה רפואי מתאים, שיבהיר כיצד התרשלות במקרה היא זו שגרמה למותו של הפג.
כמובן שאין המדובר בהוכחה קלה, נוכח נהלי הטיפול בלידות מוקדמות ובפגים ולכן יש להציג קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הפטירה, לפיו חלה חריגה, הפרה או סטייה מהנהלים, שאלמלא היא, ניתן היה למנוע את האסון.
אנחנו כאן בשבילכם
עמותת קול הזכויות הוקמה במטרה להנגיש מידע רפואי וזכויות בנוגע לתרחישים שונים, לרבות זכויות ילדים עם צרכים מיוחדים, זכויות הורים לילדים עם צרכים מיוחדים וזכויות משפטיות, כלכליות ורפואיות שנובעות ממקרים נוספים, ביניהם גם רשלנות רפואית בהריונות ולידות. אם אתם זקוקים לתמיכה, סיוע וליווי עד לקבלת זכויותיכם מהמקרה, תוכלו לפנות אלינו בכל עת ונשמח לספק לכם כל אינפורמציה והכוונה נוספת.