להאזנה:
בשביל לקבל את הזכאות לגמלת ילד נכה, יש להכיר את התקנות וההגדרות של ביטוח לאומי. אחת מהן היא בדבר השגחה חלקית למול השגחה מלאה. במאמר הבא נסביר את ההבדל בין שתי הגדרות אלו, וכיצד ניתן לקבל גמלת ילד נכה. מהן ההבדלים בין השגחה חלקית והשגחה מלאה ולפי מהן נקבעות? המשיכו לקרוא.
מידות ההשגחה
הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים רשאים לקבל גמלת ילד נכה מידה וילדם זקוק להימצאות מבוגר בסביבתו, על מנת למנוע סכנה, באופן חריג מבני גילו. ביטוח לאומי קבע שתי רמות של זכאות הקשורות למידת ההשגחה שנדרשת עבור לשמור על הילד.
השגחה חלקית
רמת השגחה זו מטרתה למנוע מצבים סיכוניים עבור הילד או עבור הסביבה שלו, עקב חוסר המודעות של הילד לסיכון בעקבות מצבו הרפואי, כגון לקות קוגניטיבית, מחלה כרונית או בעיית התנהגות. ישנן מספר מחלות שעבורן ניתנת לרוב רמת השגחה זו, כגון: מוגבלות שכלית התפתחותית קלה, אלרגיה מסכנת חיים, מחלת דושן בשלב התחלתי ועוד מקרים נוספים המחייבים השגחה למניעת סיכון.
-
השגחה חלקית והשגחה מלאה
השגחה מלאה
גם רמת השגחה זו באה למנוע מצבי סיכון ונובעת מסוגים שונים של מצבים רפואיים, כמו בעיות התנהגות, לקות חמורה או מוגבלות שכלית ברמה גבוהה יותר. הזכאות לרמת השגחה זו ניתנת במידה ושני התנאים הבאים חלים:
- יש השגחה מתמדת על הילד בכל שעות היום, בין אם זה בביתו, בדרכו למסגרת החינוכית אליה הוא משתייך או במסגרת עצמה.
- הילד אינו בעל יכולת להבחין בגורמים שמהווים סכנה מיידית לו או לסביבתו, באופן חריג ביחס לבני גילו.
- אירועים רפואיים תכופים גורמים לכך שהוא דורש טיפול מיידי במקרים מסוימים, ולכן לא יכול להישאר לבד באף זמן.
תנאי הזכאות לקבלת גמלת ילד נכה
מעבר למידת ההשגחה הנדרשת, יש תנאים נוספים המשפיעים על האפשרות להיות זכאים לקצבת ילד נכה. התנאים הבאים חייבים להתקיים על מנת שהורה יוכל לקבל את הקצבה עבור הילד שלו:
- על הילד להיות בן של תושב ישראל, או לחילופין תחת אפוטרופוס של תושב ישראל.
- הילד מתגורר בישראל באופן קבוע.
- הילד גר עם משפחתו, ולא במוסד אשפוזי או שיקומי, בו הוא מקבל את כל הטיפול הנדרש, או במשפחת אומנה.
מי יכול לקבל גמלת ילד נכה?
הורים לילד הסובל מעיכוב התפתחותי יכולים לקבל גמלת ילד נכה, כל עוד הוא בן מתחת ל- 3 שנים. לאחר גיל 3, תיבחן מחדש הזכאות של הילד לקבלת הגמלה בהתאם לפער בין יכולותיו ליכולות של יתר בני גילו בפעולות יומיומיות בסיסיות, כמו אכילה, רחצה, הלבשה וכו’.
מעבר לכך ישנן מחלות שונות שבגינן ניתן לקבל זכאות לגמלה:
- תסמונת דאון
- אפילפסיה
- אלרגיה מסכנת חיים
- שיתוק מוחין
- ליקוי נפשי
- אוטיזם
- בעיות התנהגותיות קשות
- ועוד מצבים נוספים המפורטים באתר ביטוח לאומי
גמלה לילד שזקוק לטיפול רפואי מיוחד
מעבר לתקנות הקשורות בהשגחה מלאה או חלקית ומחלות ספציפיות בגינן ניתן לקבל את הזכאות לגמלה, ישנה תקנה המתייחסת לילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד.
ישנן כמה הגדרות לכך:
- ילד שצריך לקבל לפחות אחת לחודש עירוי של דם, תחליפי דם, נוגדי זיהום וכו’, במסגרת טיפולו הממושך.
- ילד שמקבל דיאליזה באופן קבוע או שזקוק לפחות פעמיים ביום לצנתור שלפוחית השתן.
- ילד המקבל טיפול בחמצן ברוב שעות היום, או סובל מתסמונת טרכאוסטומיה.
- ילד שזקוק לבדיקות דם שלא ניתן לבצע בביתו. הבדיקות צריכות להתקיים בתכיפות של אחת לשבוע לפחות, במשך חצי שנה או יותר.
חשוב לציין כי ישנן תקנות נוספות המפורטות באתר ביטוח לאומי.
תהליך הגשת תביעה לקבלת גמלת ילד נכה
במידה ואתם סבורים כי ילדכם זכאי לקבלת גמלת ילד נכה, עליכם להגיש תביעה למוסד לביטוח הלאומי. תהליך התביעה מתחיל באיסוף מסמכים רלוונטיים שמעידים על מצבו הרפואי של הילד, בין אם מדובר במידע על אשפוזי עבר, טיפולים רפואיים שעבר הילד, מרשמי תרופות, או כל מידע אחר שממחיש את מוגבלותו.
התביעה שלכם תעלה לדיון בוועדה של הביטוח הלאומי תוך 45 יום מהגשתה. בדיון הוועדה תכריע האם תתקבל זכאות על סמך מסמכים בלבד, או שתתבקשו להגיע לוועדה רפואית עם ילדכם. ניתן גם לבקש להגיע לוועדה רפואית במידה והתקבלה הזכאות על בסיס מסמכים בלבד, ואינכם מרוצים מהחלטת הוועדה.
ועדה רפואית
במידה והוועדה של ביטוח לאומי קבעה כי יש צורך בבדיקה של הילד בנוכחותם, תקבלו זימון לוועדה רפואית. שימו לב כי סוגי הוועדות משתנים בהתאם לגיל הילד, אם הוא מעל או מתחת לגיל 3. חשוב להגיע לוועדה בזמן שאליו זומנתם ולא לפספס אותה. כמו כן, ניתן לבקש מהוועדה שלא לבחון את יכולתו בביצוע פעולות יומיומיות, במידה והוא אינו זקוק לסיוע בהן.
החלטת הוועדה
אתם צריכים לקבל את ההחלטה של הוועדה כ- 45 יום מיום קבלת התביעה הכוללת את כל המסמכים הרלוונטיים בביטוח לאומי. את ההחלטה תקבלו בצירוף של פרוטוקול הוועדה הרפואית. ישנם מקרים בהם הוועדה עלולה להחליט על מתן זכאות זמנית. במקרה כזה, יש להגיש בקשה נוספת קראת סוף התקופה הזמנית, על מנת להאריך את תקופת קבלת הגמלה. במידה ואינכם מרוצים מהחלטת הוועדה, תוכלו להגיש ערעור.
ערעור על החלטת הוועדה
עליכם לשלוח ערר על החלטת הוועדה הרפואית דרך סניף ביטוח לאומי ולהסביר את חוסר שביעות רצונכם לוועדת העררים. סיבות לחוסר שביעות רצון עלולות להיות קבלת גמלה חלקית, קבלת גמלה זמנית או אי קבלת הגמלה. יש להגיש את הערעור תוך 60 יום מקבלת החלטת הוועדה, אך לעיתים ביטוח לאומי מאפשר דיון בערעורים שנשלחו גם 3 חודשים לאחר קבלת ההחלטה.
הגשת תביעה חוזרת
במידה והערעור שלכם לא יתקבל, אתם רשאים להגיש בקשה חוזרת לביטוח לאומי לאחר 6 חודשים מהגשת התביעה הקודמת. כמו כן, במידה וחל שינוי במצבו הרפואי של ילדכם, אשר עלול להשפיע על החלטת הוועדה בנוגע לגמלה שהוא זכאי לה, תוכלו להגיש מיידית את הערעור.
תשלום הגמלה
אם הוועדה אישרה את קבלת הגמלה, תקבלו את התשלום עבורה מדי חודש ביום ה- 28.
סכומי קצבת ילד נכה
סכומי הקצבה נקבעים לפי המסמכים המוגשים על ידי הורי הילד והוועדה הרפואית שדנה בתביעה. הסכום קשור לרמת תלות הילד וחומרת המגבלה שלו, לדוגמה ילד שנקבע כי צריך השגחה חלקית יקבל 50% מהקצבה, לעומת ילד שנקבע כי צריך השגחה מלאה שיקבל 100%.
במידה ונקבעה רמת תלות בשיעור של 50%, הורי הילד יהיו זכאים לקצבה בסך 1,268 ₪. במידה ונקבעה רמת תלות בשיעור של 100%, הורי הילד יהיו זכאים לקצבה בסך 2,608 ₪. במידה ונקבעה רמת תלות בשיעור של 188%, הורי הילד יקבלו קצבה בסך 4,773 ₪. למידע נוסף על זכויות ילד נכה – המשיכו לקרוא כאן.
השגחה חלקית והשגחה מלאה – לסיכום
להיות הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים זה דבר לא פשוט, וכאשר צריך להתעסק בעניינים ביורוקרטיים, כמו קבלת קצבה חודשית, זה יכול להיות עוד יותר מסובך. אך בכל זאת חשוב להכיר את כל התקנות הקשורות לגמלת ילד נכה על מנת שאתם וילדכם תוכלו לקבל את כל הזכויות שמגיעות לכם – עמותת קול הזכויות כאן לסייע עבורכם!
