להאזנה:
על מנת לקבל גמלת ילד נכה מביטוח לאומי, על הוועדה הרפואית לאשר את הזכאות של ילדכם. לצורך כך, עליו, לרוב, לעבור בדיקת תלות בזולת. נסביר כאן כל מה שצריך לדעת על בדיקה זו, על הוועדה הרפואית ועל קבלת הגמלה.
הגשת תביעה לגמלת ילד נכה
לגדל ילד עם צרכים מיוחדים זה אתגר יומיומי, ואחת ההשלכות שמגיעות עם זה היא כלכלית. יש צורך במשאבים כדי לגדל את הילד בצורה הטובה ביותר, ולכן המדינה דואגת לתמוך בהורי הילד באמצעות הענקת קצבה חודשית – גמלת ילד נכה.
הגוף שמעניק את הגמלה הוא ביטוח לאומי, והתביעה עבורה מתבצעת מולו.
טופס הגשת התביעה נמצא באתר הביטוח הלאומי. לטופס יש לצרף את כל המסמכים הנדרשים, ואישורים רפואיים המעיד על המגבלה הבריאותית של הילד.
על האישורים לענות על הדרישות של משרד הבריאות ולהיות מונפקים על ידי רופאי ילדים מוסמכים, פסיכיאטרים או פסיכולוגים. לאחר הגשת התביעה באתר, סביר להניח כי תוזמנו ביחד עם ילדכם לוועדה רפואית שמטרתה לבחון את מוגבלותו.
בדיקה בוועדה רפואית
הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי היא זו שקובעת את הזכאות לנכות, כמו גם את גובה אחוז הנכות. ישנה חשיבות מכרעת לתוצאות הוועדה כיוון שהיא הסמכות שתקבע האם תקבלו את הקצבה ושירותים נוספים שמוענקים לילדים נכה.
בוועדה יושבים לרוב שני בעלי תפקידים, הראשון רופא בעל מומחיות בבעיה הבריאותית של הילד, והשני מזכיר הוועדה הרפואית.
המזכיר מנהל את הצד המנהלתי של הוועדה ודואג לשמירה על זכויות המשתתפים בה. לעיתים, במידת הצורך, ישתתף עוד רופא בוועדה.
בדיקת תלות בזולת
בדיקת התלות בזולת שמתקיימת במהלך הוועדה הרפואית מטרתה לבחון את יכולתו של הילד לבצע פעולות יומיומיות ביחס לבני גילו. הוועדה בוחנת את יכולתו לאכול, להתלבש, להתרחץ ולנוע עצמאית.
על כל אחת מהפעולות שנבחנות מקבל הילד ניקוד, כאשר ככל שהניקוד גבוה יותר, כך רמת התפקוד נמוכה יותר.
ילד שמקבל עד 4 נקודות לא יהיה זכאי לקבלת הקצבה, אך ייתכן שהוא בעל ליקויים רפואיים שגורמים לכך שיהיה זכאי לקצבה. ילד שמקבל ניקוד של בין 4 ל- 9 נקודות ייקבע כבעל צורך בהשגחה חלקית, ויקבל 50 אחוזי נכות.
ילד שמקבל ניקוד של 10 נקודות ומעלה ייקבע, ככל הנראה, כבעל צורך בהשגחה מלאה, ויקבל 100 או 188 אחוזי נכות.
חשוב להתכונן לוועדה ולהכין את הילד על מנת לוודא שתתנהלו בה כמו שצריך ותגיעו לתוצאות הנכונות ביותר עבור ילדכם.
איך ניתן להתכונן לוועדה?
לפני הוועדה, יש לדאוג כי כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים בידיכם, כי הם אכן מעידים על הבעיה הרפואית וכי הם עדכניים. מומלץ להביא מסמכים ממספר גורמים שונים על מנת להעלות את רמת האמינות וכך את הסיכוי להצלחה בוועדה.
כדאי גם להתכונן לוועדה באמצעות מעבר מראש על הנקודות שאתם מעוניינים לגעת בהן בדיון עם הוועדה. חשוב להדגיש את הקשיים הכלכליים שלכם ואת קשיי ההתנהלות של הילד, ומתוך כך את הצורך הגדול בקצבה. מומלץ לעבור את הנקודות שרשמתם לעצמכם מראש, על מנת לזכור ולהכיר אותם בוועדה, שעלולה להיות מעמד מלחיץ.
השתתפות הילד בוועדה הרפואית
הרבה הורים חוששים מהבאת הילד לוועדה הרפואית, כיוון שהם סבורים כי ייתכן שמול הוועדה יעשה הילד רושם חיובי, שלא משקף את התנהגותו הרגילה, דבר שיציג תמונה שגויה ויוביל לכך שלא יתקבלו אחוזי הנכות המגיעים לילד.
יש אפשרות לבקש שלא להציג את הילד בפני הוועדה, אך לא מובטח כי הבקשה אכן תתקבל על ידי הוועדה.
לרוב יש צורך בהשתתפות הילד בוועדה הרפואית, כיוון שבסופו של דבר היא עוסקת בעיקר בו. עם זאת, חשוב לזכור כי הוועדה לא מתייחסת אך ורק להתנהגות הרגעית של הילד, אלא שההחלטה מושפעת בעיקר מהמסמכים הרפואיים ועל חוות הדעת של הרופאים. אם הכנתם את התביעה שלכם כראוי, עם מסמכים משכנעים, סביר להניח שתקבלו את הזכאות שמגיעה לכם.
טיפים לוועדה הרפואית
יש כמה נקודות שכדאי לעקוב אחריהן כאשר הולכים לוועדה הרפואית של ביטוח לאומי לראשונה:
התנהגו כרגיל כדי להרגיע את הילד
במידה ואתם מביאים את ילדכם אל מול הוועדה הרפואית, חשוב שתלבישו אותו בצורה רגילה, כפי שהוא מתלבש ביומיום. אם יש ביכולת הילד להבין לאן אתם לוקחים אותו, כדאי לנסות להסביר לו בצורה פשוטה לאן הולכים, מדוע מתקיימת הוועדה ומה תפקידו במהלך הוועדה. אם אתם תהיו רגועים ושלווים, זה ישרה אווירה נעימה על הילד ויגרום לו להתנהג בצורה טבעית.
דברו בענייניות
מומלץ גם לא לפרט דוגמאות למקרים שהתרחשו בעבר, אלא להתמקד בהווה, על מנת שהתלונות שלכם לא ייתפסו כלא אקטואליות או לא ענייניות. יש גם אפשרות להביא נציג מטעמכם אל הוועדה, בין אם זה עורך דין או קרוב משפחה.
כדאי לנצל הזדמנות זו, במידה ואינכם בטוחים במידת הרהיטות שלכם בנושא, כדי לשפר את הסיכויים שלכם.
אחת הטעויות הנפוצות ביותר בוועדות רפואיות היא דיבור ארוך מדי וחזרתיות. בגלל הזמן הקצר שמוקדש לוועדה, הכולל גם את זמן ההתייעצות של חבריה, חשוב לדבר בתמציתיות.
טעות נוספת שעלולה להתרחש היא הפרזה בתיאור מצב הילד, שיכולה להיקלט על ידי הרופא המומחה שיושב בוועדה.
התייעצו עם גורמים בעלי ניסיון
לפעמים זה קשה להמחיש בצורה טובה מול הוועדה את הקושי של הילד ואת הצורך שלו בתמיכה, ויש הורים רבים שאינם מרוצים מההתנהלות שלהם מול הוועדה לאחריה.
אנו ממליצים לכם להתייעץ עם הורים שעברו ועדות רפואיות או עם ארגונים שמסייעים בהכנה אליהן, על מנת לוודא שאתם מגיעים הכי מוכנים שאפשר כדי להבטיח את הצלחתכם.
הימנעו מוויכוחים
גם אם אינכם מסכימים עם דברים שנאמרים על ידי חברי הוועדה הרפואית, עליכם להימנע מוויכוחים איתם או בפתיחת דיונים תקיפים.
מה קורה אחרי הוועדה הרפואית?
עד 45 יום מהגשת התביעה, אתם צפויים לקבל את החלטת הוועדה הרפואית. אם התשובה היא חיובית ונקבעו לילדכם אחוזי הנכות שאתם סבורים שמגיעים לו, תקבלו את הגמלה לחשבון הבנק מדי חודש ב- 28 לחודש. אם הגשתם את הבקשה בדיעבד, תוכלו לקבל את הסכום בדיעבד עבור התקופה שבה מתקיים המצב הרפואי.
במידה ואינכם מרוצים מהחלטת הוועדה הרפואית, בין אם זה בגלל שלא נקבעה זכאות או כי אינכם מסכימים את אחוזי הנכות שנקבעו, תוכלו להגיש ערעור. את הערעור יש להגיש עד 90 יום מקבלת החלטת הוועדה (מומלץ עד 60 יום) בסניף הביטוח הלאומי אליו אתם משויכים.
ניתן גם לערער על החלטת ועדת העררים במידת הצורך. ניתן גם להגיש תביעה נוספת החל מ- 6 חודשים לאחר הגשת התביעה הראשונית, או אם התרחש שינוי במצבו הבריאותי של הילד שעלול להשפיע על החלטת הוועדה הרפואית.
לסיכום
גמלת ילד נכה יכולה לסייע משמעותית לכם בתור הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, ואחד הדברים שישפיעו על זכאות ילדכם הוא הוועדה הרפואית. כדאי להגיע מוכנים לוועדה, לדעת מה אתם מתכוונים להגיד וכמובן להכין את ילדכם בצורה מיטבית.