תביעה בגין מוות תוך רחמי של עובר

להאזנה:

 

תביעה בגין מוות תוך רחמי של עובר תוגש ככל שלא שעה הצוות הרפואי לבצע פעולות להצלת חיים, שלא הביא בחשבון גורמי סיכון או איתותים למצוקת העובר או שביצע את בדיקות ההריון באופן רשלני. למרות שאין דבר שינחם וישיב את הגלגל לאחור, עליכם לדעת שזוהי זכותכם לבדוק האם יש מקום להגשת תביעה נגד הרופא/ הצוות הרפואי/ המרכז הרפואי המטפל ולדרוש בפיצויים מהמקרה.

 

מקרים שבהם מוות תוך רחמי של עובר מהווה רשלנות רפואית

למרות הרפואה המתקדמת ועל אף סל הבדיקות המקיף מאוד שמבוצע לכל אישה הרה בישראל, המדע והרפואה עדיין אינם מסוגלים להסביר את כל מקרי המוות התוך רחמי ולמרבה הצער, לעתים גם הסכנה לא נחשפת בזמן בנסיבות שאינן ידועות. סיבות שכן ידועות, הן אובדן דופק, היפרדות שלייה, חבלה או טראומה לבטן במהלך ההריון וגם מצוקת עובר, כמו תשניק סב לידתי או פרע כתפיים שגרמו לסיבוך מיילדותי טראגי.

אלא שבמקרים רבים ניתן לזהות מופעים, סימפטומים או גורמי סיכון שונים כבר בשלבי ההריון המוקדמים ולשבץ מכוחם את היולדת בקבוצת סיכון, שמירת הריון, להפנות לאשפוז, להגדיל את הבדיקות והמעקבים ולעשות כל דבר שניתן כדי לסיים את ההריון על הצד המשמח.

חשוב שתדעו שהתנהלות רפואית שבה נשים משויכות אוטומטית לקבוצות סיכון מסוימות ובמסגרתן נדרשות לבדיקות ולמעקבים רבים ותכופים יותר ומתוודעות גם לסיכוני הריון שונים בשל כך – היא ההתנהלות הרצויה והמקובלת. לכן, בכל מקרה שבו חלה חריגה מהתנהלות שכזו, בדגש על התנהלות שגויה או בלתי מספקת של הצוות ברגעי האמת, עשויה להצדיק תביעה בגין מוות תוך רחמי של עובר.

במקרה לדוגמה, קיבלו בני זוג פיצוי כספי גבוה מאוד בעקבות תביעה בגין מוות תוך רחמי של עובר, בה התברר כי היולדת שנמצאה בשבוע ה-41 להריונה כשהיא מאובחנת עם מצוקה עוברית, נשלחה לביתה למרות שכבר בוצע לה זירוז לידה. למרבה הצער, שבה היולדת כעבור מספר ימים כדי לחוות לידה שקטה.

מכיוון שבתביעות אלה יש להציג את הפעולות התקינות והרצויות בהן היו אמורים הרופאים לנקוט, הראה עורך הדין של בני הזוג באמצעות חוות דעת רפואית ממומחה מיילדותי מתאים, כי לו הייתה מופנית היולדת עוד בהגעתה ללידה קיסרית, הלידה הייתה נותרת תקינה לחלוטין.

 

כיצד לזהות רשלנות רפואית במקרה של מוות תוך רחמי?

• אם מדובר בעובר מעל שבוע 28, שכן מתחת לשבוע זה ייתכן שלא ניתן יהיה להציל חיים.
• אם היולדת נמצאת בשבוע מתקדם אך הצוות הרפואי לא מבצע כראוי את הבדיקות, או לא מתייחס כראוי לתוצאותיהן
• אם חלה רשלנות במעמד הלידה עצמה, שכוללת פעולות חריגות ולא זהירות מצד הצוות הרפואי או שימוש בשיטות לידה לא מקובלות ושאינן לפי הנהלים.
• אם היולדת לא שויכה במהלך הריונה לקבוצת סיכון רלוונטית
• אם חל שיהוי כלשהו, מכל סיבה, בביצוע הלידה כאשר כבר ידועה מצוקת עובר

 

בכל אחד מהמקרים האלה וגם אם הנסיבות רק מעלות חשד לרשלנות רפואית, אתם זכאים להתייעץ עם כל עורך דין לבחירתכם ולבדוק האם יש מקום להגיש תביעה בגין מוות תוך רחמי של העובר.

 

מה לעשות בפגישת הייעוץ עם עו”ד?

לפגישת ההתייעצות המשפטית מומלץ להגיע מראש עם סיכום האשפוז והלידה, שמפרטים את השתלשלות העניינים המדויקת (לגרסת הרופאים כמובן) ומסייעים להבין את שאירע בפועל ברמה הטיפולית, התרופתית, המיידית וכו’.

אם היו סממנים קודמים לתרחיש, לרבות בדיקות הריון שמעלות חשד לסיכון מיילדותי או מצב רפואי מצד האם שמשייך אותה לקבוצת סיכון כלשהי, רצוי להצטייד בכל הבדיקות ממעקבי ההריון, בהפניות הרפואיות ובכל מסמך נוסף שעשוי לעזור.

עורך הדין יוכל לייעץ לכם, לאור הנסיבות ובהתאם לבדיקת החומרים, האם כדאי לתבוע ומהו הקו האסטרטגי הנכון והמדויק למקרה. אם אתם מודאגים בנוגע לשכר הטרחה, דעו שרוב עורכי הדין מספקים ייעוץ מקצועי בתשלום, כאשר ניהול התביעה עצמה מבוססת על אחוזים מהיקף הפיצויים שיתקבלו בסיום התיק. הדבר יאפשר לכם לעשות צדק ולגרום למי שהתרשל לפצות אתכם בגין כל הנזקים מהמקרה מבלי להיקלע להוצאות כבדות.

 

חוות דעת רפואית להגשת התביעה

חשוב לציין כי כל הליך של תביעת רשלנות רפואית מחייב בחוק גם הגשת חוות דעת ממומחה רפואי מתאים. מדובר בגורם ניטרלי למקרה (כלומר רופא שלא היה מעורב בטיפול בהריון או בלידה) המספק את דעתו לעניין בהתאם לפרוטוקולים הרפואיים שנכונים למקרה וכיצד היה צריך לפעול באותו מקרה. ולכן עם סגירת הייצוג יפנה עורך הדין למומחה מיילדותי מוכר ובעל שם ומוניטין טובים, כדי לקבל ממנו חוות דעת מתאימה.

אם קובע המומחה כי הרופא/ הצוות המטפל כשלו במבחן “הרופא הסביר” (לקחו החלטות בניגוד לנהלים או פרקטיקות רפואיות והפרו בכך את חובת הזהירות כלפי המטופלת), אזי תוגש חוות הדעת בצירוף כתב תביעה וכעת ידון עורך הדין מול הנתבעים בנוגע להסדר הפיצויים. אם הטענות שהעלה עורך הדין נדחות על ידם, התיק ימשיך עד להכרעה שיפוטית.

 

האם מגיעים לנו פיצויים נוספים?

מותו של עובר הוא עניין טראגי ומטלטל ביותר, שמציב את בני הזוג במשבר נפשי קשה. במקרה שהתקבלו אבחנות רפואיות בנוגע למצב נפשי ירוד הכולל פוסט טראומה, דיכאון וכדומה, ייתכן שניתן יהיה לקבל אחוזי נכות מהמוסד לביטוח הלאומי. כדאי להתייעץ בנושא עם עורך הדין המייצג אתכם ולברר את הזכאות לכך.

 

קבלת פיצויים מתביעה בגין מוות תוך רחמי של עובר

עקרונית, רק עורך הדין יוכל להעריך את היקף הפיצויים המתאים למקרה על סמך ניסיונו בטיפול במקרים קודמים, אך ניתן לומר בזהירות כי פיצויים במקרה של אובדן ההריון עשויים להגיע למאות אלפי שקלים. סכום הפיצויים מכיל בתוכו מרכיבי נזק שונים (המכונים “ראשי נזק”) וביניהם כאב וסבל ההורים, נזקים רפואיים ואף בשל אובדן היכולת להרות שוב בעתיד, סכומים כספיים ששולמו במסגרת הניסיונות להיכנס להריון ועוד.

חשוב לדעת שבדרך כלל, הפיצויים מחולקים גם לאלו שיתקבלו עבור שני בני הזוג ולאלו שניתנים ליולדת בלבד. היולדת צפויה לקבל סכום כספי גדול מבן זוגה בשל העובדה שנשאה את ההריון במשך חודשים רבים ולכן סבלה גדול יותר. במקרה לדוגמה, נכנסה תובעת מסוימת להריון בתום טיפולי פוריות שנמשכו כ-3 שנים. בעלה פוצה בסך 250,000 שקלים והיא פוצתה ב-300,000 שקלים, כלומר שהתביעה עמדה על סכום כולל של 550,000 ₪.

 

חוויתם אובדן של העובר? אנחנו כאן כדי לעזור ולתמוך

עמותת קול הזכויות שמה למטרה להנגיש את זכויותיהם של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים וכן זכויות ילדים עם צרכים מיוחדים, לצד זכויות נוספות הנובעות מתהליכי הריון ולידה. העמותה שלנו מלווה אתכם לאורך תהליך קבלת הזכויות המלאות בהתאם למצב ותוכל לכוון אתכם בתהליכים הבירוקרטיים עד לסיומם. בכל עזרה נוספת, אנחנו כאן כדי לתמוך ולשמוע אתכם. פנו אלינו ונסייע.