רשלנות רפואית – מצוקה עוברית

להאזנה:

 

מצוקה עוברית שהובילה ללידת תינוק במצב רפואי ירוד או חלילה לפטירה היא אירוע מסויט ומטלטל, משנה חיים במובנים רבים מאוד. בהתרחשותו של מקרה כזה, קיימת לכם הזכות לתבוע רשלנות רפואית – מצוקה עוברית ולקבל פיצוי כספי מבית החולים או המכון הרפואי בו טופלה היולדת. כעמותה הפועלת להנגשת מידע לגבי זכויות ילדים עם צרכים מיוחדים, ראינו לנכון לספק לכם אינפורמציה מדויקת בנושא זה:

 

מהי מצוקה עוברית?

מצוקה עוברית מהווה אירוע רפואי מסכן חיים, במסגרתו נוצרת בעיה באספקת החמצן אל העובר ברחם אמו (תשניק סב לידתי). הגורם המרכזי לכך הוא סיבוך העובר סביב חבל הטבור שמזרים מהאם אל תינוקה חמצן, מה שעלול לגרום לנזק מוחי חמור ובלתי הפיך, לעתים גם למוות.

רשלנות רפואית במצוקה עוברית מתייחסת על פי רוב לאבחון שגוי או העדר אבחון כלל של אותה המצוקה, או לחילופין ניסיונות לא מקצועיים בהם הצוות הרפואי ניסה לפתור את הבעיה לפני ובמהלך הלידה. חשוב מאוד להדגיש כי ישנם מקרים שבהם טיפול רשלני במצוקה עוברית מתבטא דרך נזקים שונים גם שנים אחרי הלידה.

ההתיישנות להגשת תביעת רשלנות רפואית בנושא עומדת על 7 שנים, אך אם לאחר קריאת השורות הבאות יתחוור לכם כי מצבו של ילדכם נובע ממצוקה עוברית שטופלה ברשלנות בעת הלידה – דעו כי באפשרותכם לבקש הארכה לתקופת ההתיישנות הודות לחריג שקיים לכך בחוק, לפיו לא ידעתם ולא יכולתם לדעת כי האירוע המדובר מהווה רשלנות רפואית.

 

איחור באבחון מצוקה עוברית

אחת הדרכים לשלול מצבי מצוקה בקרב העובר היא חיבור האם למוניטור. המוניטור קולט את קצב פעימות הלב ותנועות העובר ולכן במקרה של ירידה יתעד בפלט את מה שעלול להיחשב ככניסה למצוקת עובר. לעתים האם עצמה חשה בירידה בתנועות העובר ופונה לצוות הרפואי בנושא, אך נתקלת בהתעלמות שעלולה להיחשב בדיעבד כרשלנות רפואית.

ניטור קצב לב עובר מתאפשר דרך מוניטור עוברי או באולטרסאונד. פעימות הלב אצל עוברים מהירות יותר ולכן ירידה מתחת ל-100 פעימות בדקה כבר תיחשב מבחינה קלינית כמצוקה עוברית. ככל שהצוות הרפואי לא ביצע ניטור לדופק העובר, שגה באופן שבו בוצע הניטור או שלא התייחס מכל סיבה שהיא לתיעוד ולממצאים מחשידים, לא עקב אחריהם ברצף או ביצע בדיקות חוזרות בכמות או המהירות הנדרשת, הדבר עלול להיחשב כרשלנות רפואית.

חשוב לציין כי ישנם נתונים נוספים שהצוות נדרש לשים לב אליהם, כמו למשל מדידת חום גופה של האם, תלונות על כאבים בבטן, דימום בשלב מתקדם בהריון או הימצאות מים מקוניאליים בתוך מי השפיר.

 

רשלנות רפואית – מצוקה עוברית שטופלה באופן כושל

רופא, אחות, טכנאי אולטרסאונד או כל גורם רפואי אחר שנתקל במקרה של מצוקה עוברית, נדרש לפעול בהתאם לסטנדרטיים רפואיים מקובלים: הזעקת רופא באופן מיידי וקבלת החלטה על פרקטיקה רלוונטית לשחרור סיבוך חבל הטבור, למשל באמצעות תוספת חמצן לאם ולעוברה, שינוי מנח השכיבה של האם ועוד.

אם הלידה פעילה וקרובה לסיום, יש לקבל החלטה באמצעות המומחה הבכיר במחלקה בנוגע לאופן שבו יחולץ העובר בלידה מכשירנית (מלקחיים או ואקום). אם הלידה רחוקה מסיום או שבכלל לא התחילה, יש להפנות את היולדת בדחיפות לניתוח קיסרי.

בנקודה זו כל דקה קובעת והדקות החולפות הן פקטור מהותי לשלומו, בריאותו וחייו של היילוד. עיכוב בכל אחד מהשלבים האלה, או קבלת החלטות שגויות עשויים לגרום לנזק בלתי הפיך לעובר ולהצדיק תביעת רשלנות הנושאת בפיצויים משמעותיים מאוד.

 

כיצד מוכיחים רשלנות רפואית – מצוקה עוברית?

רשלנות רפואית מהווה עוולה נזיקית ולכן ניתן לתבוע בגינה במסגרת דיני הנזיקין. דינים אלה קובעים כי על מנת שהתביעה תיחשב מוצדקת, צריכים להתקיים 3 גורמים שאותם התובעים נדרשים להוכיח:

1. קיום נזק – עצם העובדה שהצוות הרפואי פעל מאוחר מידי, או שחיבר יולדת המתלוננת על ירידה בתנועות עובר בצורה קלוקלת אינה מספיקה כדי לתבוע. בנקודה זו, יש לגבות במסמכים רפואיים מקיפים את הנזק שנוצר לתינוק כתוצאה מהמקרה, לרבות סיכום הלידה, השתלשלותה, אבחנות רפואיות מעודכנות בנוגע למצב היילוד ועוד.
2. קיום רשלנות רפואית – יש להראות כי הפעולות, ההחלטות או דרכי הטיפול מצד הצוות היו רשלניים, למשל איחור באבחון המצוקה העוברית כתוצאה מאי חיבור היולדת למוניטור במשך שעות רבות, שיהוי חמור בהבהלת היולדת לניתוח קיסרי, ניסיון ליילד נרתיקית בדרך בלתי מקובלת (למשל לחיצה חזקה על בטן היולדת) וכו’.
3. קשר סיבתי בין הנזק והרשלנות – את הוכחה זו יש לבסס באמצעות חוות דעת ממומחה רפואי רלוונטי כמו רופא מיילדותי או נוירולוג ילדים שיקבע את עמידתו של הרופא המטפל במבחן “הרופא הסביר” (מבחן שבודק האם הרופא בשטח פעל כפי שכל רופא סביר אחר היה פועל, כלפי אותו המקרה בדיוק) ויעמוד במדויק על הכשלים שלו ועל הנזק הרפואי שנגרם לתינוק/ת.

 

תהליך גיבוש תביעת הפיצויים

הדרך לתביעת הפיצויים תתחיל בייעוץ עם עורך דין רשלנות רפואית מתאים. מומלץ לפנות למומחה שעוסק בדיני רשלנות על בסיס קבוע ושצבר ניסיון ומומחיות רבים בתיקי רשלנות הריון ולידה. כדאי להגיע לפגישה הראשונית עם כל החומר הרפואי שבידכם, שמתייחס הן להשתלשלות הלידה ומהלך ההריון והן למצב הנוכחי של ילדכם.

בתום הפגישה יקבע עורך הדין האם יש “קייס” ויעריך את סיכויי התביעה, היקף הפיצויים ומנגנון שכר טרחתו (שכר הטרחה מבוסס בד”כ על אחוזים מגובה הזכייה בתיק). אם תחליטו לקבל את הצעתו, תתבקשו לחתום על ייפוי כוח וטופס ויתור סודיות רפואית. כעת יתחיל תהליך השלמת המסמכים הרפואיים (אם צריך) ובסיומו יועבר החומר לבדיקת מומחה רפואי שיגבש חוות דעת משפטית בנושא.

 

זקוקים לעזרה והכוונה בנושא?

עמותת קול הזכויות עומדת לצידכם בכל מסע מאתגר, מבלבל ומפרך עד לקבלת זכויותיכם ונכונה לסייע בכל תהליך של זכויות הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, לרבות הכוונה מתאימה לתובעים רשלנות רפואית בהריון ובלידה. בכל שאלה ובירור בנושא, אל תהססו לפנות אלינו.