להאזנה:
תסמונת אשרמן מהווה מצב של הידבקויות בתוך הרחם, כתוצאה משאריות שליה שנותרו בתוך חלל הרחם לאחר הלידה. רשלנות רפואית בתסמונת אשרמן באה לידי ביטוי בשורה של כשלים, טעויות, הפרות נהלים או מחדלים שלקחו חלק בטיפול ביולדת החל מרגע סיום הלידה ועד לטיפול בהידבקות הקיימת. מאמר זה יבהיר לכם מה צריך לעשות על מנת להגיש תביעה מתאימה בנושא.
על תסמונת אשרמן – המאפיינים והסימנים
כל לידה מסתיימת בפועל בפליטת השליה מתוך הרחם. המיילדת היא זו שאחראית לוודא כי השליה נפלטה בשלמותה ולהפנות את היולדת לאולטרסאונד לאיתור שאריות (מהשליה או תוכן הריוני אחר), במקרה של חשש לחלקים שעוד נותרו ברחם.
יחד עם זאת וגם כאשר הכל נראה תקין לאחר הלידה עצמה, קיימים מקרים בהם יולדות שבות לבית החולים גם שבועות אחרי הלידה ומלינות על כאבים ודימומים – מה שמביא לאיתור של שאריות מהשליה בתוך הרחם, שגרמו בינתיים להידבקויות. הידבקויות אלה מאלצות בטיפולים נוספים כאשר במקרה חמור הן יגרמו לפגיעה במבנה ובתפקוד הרחם עד כדי עקרות.
תסמונת אשרמן נגרמת לאחר לידה או גרידה, כתוצאה מחלק מהשלייה או חומר הריוני שנותר בחלל הרחם ועובר תהליך של הצטלקות דפנות הרחם, שתגרום לעיוות מבני ולחסימה. תסמונת זו עלולה לפגוע בכמות הדימום הווסתי בהמשך הדרך עד להפסקתו המלאה, להעלות משמעותית את הסיכון ללידה מוקדמת ולהפלות, לגרום לפגיעה בהתפתחות העובר, היווצרות מומים מולדים וגרימת עקרות משנית (העדר היכולת להיכנס להריון מכאן והלאה).
כיצד מטפלים בתסמונת אשרמן לאחר אבחנתה?
קיימות מספר שיטות רפואיות שמיועדות לשיקום מבנה הרחם והשארת התפקוד התקין שלו. הנפוצה מכולן היא ההיסטרוסקופיה, באמצעותה אפשר לסרוק את חלל הרחם ולהסיר הידבקויות ממנו. לעתים יידרשו מספר היסטרוסקופיות, כל אחת מהן מהווה פעולה כירורגית שגורמת לסיכון כשלעצמה.
-
רשלנות רפואית – תסמונת אשרמן
מתי מופיעה רשלנות רפואית – תסמונת אשרמן?
מתוך מודעות גבוהה להיווצרות התסמונת ובמטרה להימנע ממנה, שואפים הצוותים הרפואיים להימנע לחלוטין מהותרת חלקי שליה בתוך הרחם עם סיום הלידה או הגרידה. המיילדת אמונה על בדיקתה המקצועית של השליה על כל חלקיה, כאשר בהתפתחות חשש תופנה היולדת לבדיקת אולטרה סאונד לשלילת ממצאים ברחם. אם נמצאו חלקים שנותרו ברחם, יש לגרד אותם.
כאשר הצוות הרפואי לא בודק או מוודא כי פליטת השלייה התרחשה בצורה מלאה ותקינה, לא בודק את שלמות השליה עצמה, לא מפנה מכל סיבה שהיא את היולדת לביצוע אולטרסאונד לשלילת ממצאים נוספים ברחם, או נמנע מלטפל ביולדת שהתגלו אצלה ממצאים בחלל הרחם – ככל שנגרם ליולדת נזק כתוצאה מהידבקות בהמשך בתסמונת אשרמן, מהווה הדבר רשלנות רפואית לכל דבר ועניין.
כאן המקום לציין כי קרו דברים מעולם ולא כל מצב של חלקי שליה או תוכן הריוני ברחם מהווה אירוע רשלנות רפואית. ולכן כל מקרה לגופו דורש בדיקה מקיפה של הנושא על השתלשלות העניינים שהתרחשה בו. כך למשל, נשים שעברו ניתוח קיסרי סובלות מצלקת מהניתוח בדופן הרחם ולכן נמצאות בסיכון גבוה יותר לפליטת שליה לא שלמה.
במצב כזה, אם הצוות הרפואי לא בדק כראוי וביסודיות את חלל הרחם בסיום הלידה ובדיעבד מתגלה חלק שנותר מהשליה ברחם, סביר מאוד שמדובר ברשלנות רפואית. דוגמה אחרת היא של גרידה שמהווה סיכון כשלעצמה מפני הצטלקויות ושלא בוצעה ברמת המיומנות הנדרשת, כך שנותרו בתוך הרחם שאריות הריון.
צריך להדגיש כי גם מצבים שבהם לא נבדקת אישה עם דימום כבד או שמלינה על ירידה בכמות הדימום הווסתי לאחר גרידה/ לידה, עלולים להיחשב כרשלנות רפואית. זאת כמובן אם חלילה מופיעים סיבוכים כתוצאה מתסמונת אשרמן.
מה ניתן לעשות במקרה של פגיעה ברחם עקב תסמונת אשרמן?
בין אם חוויתם אירוע רשלנות רפואית ובין אם אתם חוששים שהאבחון של תסמונת אשרמן מבטא רשלנות רפואית שייתכן והתרחשה, באפשרותכם להתייעץ בנושא עם עורך דין. מכיוון שהתסמונת מובילה לאירועים מרובים של פגיעה פיזיולוגית בלידות הבאות, כעמותה הפועלת לזכויות הורים לילדים עם צרכים מיוחדים חשוב שנדגיש כי הגורם המומלץ ביותר להתייעצות יהיה מי שמתמחה ברשלנות רפואית בהריון ולידה בלבד.
עורך הדין יוכל לבדוק את הנושא מולכם על השתלשלות הלידה או הטיפול שהעניק הצוות הרפואי לאחר מכן, לעיין במסמכים וברשומות הרפואיות וגם לאסוף מסמכים נוספים אודות המקרה והנזק שנגרם ממנו לאם/ לתינוקה אם יש צורך.
בהתאם לממצאים הקיימים, ייקבע האם מדובר במקרה שצומחת ממנו עילה לתביעת פיצויים. אם עורך הדין סובר שהמקרה יתאים לתביעה, הוא יעביר את הנתונים הקיימים למומחה רפואי לצורך הערכת המקרה וגיבוש חוות דעת רפואית שתוגש יחד עם התביעה.
כיצד מתרחש תהליך תביעת רשלנות רפואית בתסמונת אשרמן?
לאחר שחוות הדעת והתביעה גובשו, הן יוגשו יחד (כדרישת סף בחוק) ויתקבל תאריך לדיון. כעת תתבקש התביעה להוכיח את קיומם של 3 מרכיבים מרכזיים:
- קיומו של נזק – כלומר הצבעה על ההידבקויות עצמן כמחוללות הנזק ותיאורו, למשל פגיעה בפריון האישה, הפלות שהתרחשו לאחר מכן, לידת ילד פגוע ועוד.
- קיומה של רשלנות – תיאור והוכחה של הפעולה או ההחלטה שנלקחו ושבפועל גרמו להידבקות או לנזקים ממנה.
- קיומו של קשר סיבתי בין הנזק והרשלנות – כיצד הרשלנות עצמה הובילה לנזק שנגרם, למשל יולדת שהפרה את חובת הזהירות משלא בדקה כראוי את השליה בסיום הלידה, בדיקת אולטרסאונד שכללה כשל טכני ובכך פספסה חומר הריון שעוד נותר ברחם וכיוצ”ב.
בתום בחינת כל הראיות ועמידה על כל מרכיבי ההוכחות הנדרשים, יספק בית המשפט את פסק הדין הקובע האם התרחשה רשלנות רפואית ומהו גובה הפיצויים שמוטל מכך. עליכם לדעת שתיקים אלה מתנהלים לעתים גם שנים וככל שהמקרה מורכב יותר, אך בהתאמה עולים סכומי הפיצויים.
יש לכם שאלות נוספות? נשמח לסייע לכם
דרך עמותת קול הזכויות תוכלו לקבל מידע מקיף בנושאי זכויות לילדים עם צרכים מיוחדים ולהסתייע בנו לכל תהליך למיצוי זכויותיכם. אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה, בקשה או בירור ואנו נלווה אתכם בצעדים הבירוקרטיים ובמתן כל אינפורמציה רלוונטית.
התסמונת נקראת על שם יוסף אשרמן – מנהל מחלקת יולדות בבית החולים הקריה בתל אביב שאבחן אותה לראשונה. תסמונת זו גורמת לעיוות מבני ברחם, כתוצאה מהידבקויות שמקורן בשאריות שליה או חומר הריון שנותרו ברחם לאחר לידה או גרידה.
כפרוטוקול רפואי מובהק, על הצוות הרפואי לוודא את שלמותה של שליה הנפלטת מהרחם לאחר הלידה ולהפנות כל יולדת לאולטרסאונד אם קיים החשש להותרת שאריות ברחם. אולטרסאונד יבוצע גם למי שעברה גרידה. אם נצפו שאריות כלשהן ברחם, תבוצע היסטרוסקופיה או גרידה.
כל שגיאה, עיכוב, מחדל, התרשלות, טעות טכנית או מנהלית שלקחו חלק בטיפול ביולדת לאחר הלידה או הגרידה ומהם הלאה, עלולים בדיעבד לגרום להיווצרותה של התסמונת ומשם לנזק שעלול להיות בלתי הפיך. עורך דין שמתמחה ברשלנות רפואית יעזור לקבוע האם קיימת עילה לתביעת פיצויים.
זכויות אלה ניתנות בהתאם למצב הרפואי הקיים, כאשר בראשן גמלת ילד נכה המקנה בתורה הטבות וזכויות מול רשויות המס, רשות הרישוי, רשויות מקומיות, משרד הרווחה ועוד.
