לוגו קול הזכויות חדש סופי לבד

רשלנות רפואית בחיבור למוניטור בהריון

להאזנה:

 

הורים עם ילד עם צרכים מיוחדים אינם תמיד יודעים שמלבד מיצוי זכויותיהם מול רשויות המדינה יתכן והם זכאים גם לפיצויי נזיקין. הדבר נכון כאשר המצב של הילד נגרם בשל רשלנות בהריון או בלידה למשל לאחר רשלנות רפואית בחיבור למוניטור בהריון שהובילה לפגיעה. במאמר זה נרחיב לגבי הגשת תביעות רשלנות רפואית בדגש על מצב מורכב זה.

 

מצוקה עוברית

כאשר ישנה רשלנות רפואית בחיבור למוניטור בהריון מדובר על מצב שבו הצוות הרפואי פספס אינדיקציה ברורה לקיומה של בעיה אפשרית כמו מצוקה עוברית. חמצן הוא כלי חיים חיוני ביותר עבור היילוד ומספיקות כ-15 דקות של היעדרות חמצן על מנת לגרום לו לנזק מוחי. הנזק מאי זיהוי מצוקה עוברית יכול להוביל למוות של היילוד ובמקרים אחרים לפגיעה מוחית חמורה.

 

שכיחות המקרים והתוצאות למצב

לרוב הכוונה לגבי עובר שמצוי במצוקה הינה שהוא מקבל חמצן בצורה מועטה או שאספקת החמצן שלו נפסקה לחלוטין. על פי הנחות שונות, כ-10% מהלידות נקלעות למצב של מצוקה עוברית עקב מצבים כמו כריכת חבל הטבור סביב צווארו של העובר, רעלת הריון, היפרדות שלייה ועוד. במרבית המקרים הצוות הרפואי נותן מענה בזמן והיילודים נולדים כשהם בריאים לחלוטין.

עם זאת במיעוט של המקרים, הטיפול אינו מיטבי והיילודים סובלים ממצבים רפואיים כמו פיגור, אפילפסיה או שיתוק מוחין ובמסגרת מיצוי זכויות הורים לילדים עם צרכים מיוחדים יש לשקול אם להגיש תביעה כנגד המוסד הרפואי הרלוונטי.

 

פגיעות שניתן היה למנוע

מקרים בהם נחוותה מצוקה עוברית שגרמה לנזק, נבחנים לא מעט בבית המשפט ולגביהם נבחנת רשלנות אפשרית של הצוות הרפואי לרבות, רשלנות רפואית בחיבור למוניטור בהריון ולקראת הלידה. חשוב להבין בכל הנוגע לתביעות אלו, כי רק סיבוכים ונזקים שניתן היה למנוע אותם בפועל מקימים את הזכאות לפיצויים בגין רשלנות רפואית מצוקה עוברית בדין.

רשלנות רפואית בחיבור למוניטור בהריון
רשלנות רפואית בחיבור למוניטור בהריון

 

זיהוי מצוקה עוברית

את המצוקה העוברית ניתן לזהות על ידי הירידה בקצב של פעימות הלב או הירידה בתנועות של העובר כמו גם, עקב ירידת מים עם מי שפיר עכורים. את תנועות העובר וקצב הלב נהוג לנטר על ידי מוניטור עוברי ובדיקות אולטרסאונד.

יולדות במצב מתקדם שמתאשפזות במחלקות הנשים בבתי החולים מחוברות למוניטור באופן שגרתי מספר פעמים ביום. כאשר נצפה קצב פעימות לב הנמוך מ-100 פעימות לדקה, הדבר יוגדר מבחינה קלינית כמצב של מצוקה עוברית.

 

התערבות רפואית נדרשת

כאשר קיים חשש למצוקה עוברית במהלך לידה פעילה, יש לנטר את היולדת ולבצע בדיקת דם עוברית על מנת לאבחן את רמת החומציות שקיימת בדם ולקבוע אם קיימת מצוקה נשימתית. אי ביצוע של בדיקות אלו עשוי להיחשב במקרים מסוימים בתור רשלנות רפואית בחיבור למוניטור בהריון במידה והצוות אינו מגיב במהירות ובדיוק.

 

תנאים להצדקת פיצויים

חשוב להבין כי ישנם מצבי סיכון שנלווים לכל לידה ולא תמיד מצליח הצוות הרפואי למנוע מוות או נזק מוחי בקרב יילודים כתוצאה מצוקה עוברית ולא תמיד יהיה נכון לתבוע. לשם הגשת תביעת רשלנות רפואית בחיבור למוניטור בהריון יש צורך שיהיה נזק מוכח, כגון מות היילוד או פגיעה מוחית מוכחת ויש גם להוכיח שהצוות לא פעל בהתאם לנהלים המתאימים.

כלומר, יש להוכיח כי אופן התגובה של הצוות במקרה הנידון חרג מהטיפול המקובל ברפואה עבור מצב שכזה או שהצוות התרשל בפעולותיו.

 

הוכחת מצוקה עוברית

על מנת להוכיח מצוקה עוברית בתביעת רשלנות רפואית יש צורך לעמוד במספר קריטריונים. לרוב יש צורך להראות כי ניתן ציון אפגר נמוך כעבור חמש ועשר דקות מהלידה, שהתרחשה פגיעה רב מערכתית ושהיה צורך בהנשמה בלידה. בנוסף יש צורף שבבדיקה הקלינית שבוצעה לילוד נצפה אירוע נוירולוגי שכלל שינויים במצב הכרה, פרכוסים כן הלאה.

 

קשר ללידה ולקריטריונים

בנוסף בהגשת תביעת פיצויים למיצוי זכויות ילדים עם צרכים מיוחדים עקב מצב של רשלנות רפואית בחיבור למוניטור בהריון יש להוכיח את הקריטריונים הללו באופן ספציפי. כלומר לא די בקיום הקריטריונים, אלא יש צורך בהצגה של כל פעולה באופן שיוכיח את הקשר בינה לבין הלידה עצמה.

כלומר, לא די בכך שיולדת “בריאה” ללא רקע גנטי או סיכון רפואי ידוע חווה מצב של מצוקה עוברית, צריך גם להראות שכל הקריטריונים הינם עם קשר ללידה ולמצוקה עוברית שאותרה במסגרת הגשת תביעת רשלנות רפואית מצוקה עוברית לבית המשפט.

 

הוכחת יסוד הרשלנות

אלמנט מרכזי שיש להוכיח בתביעות רשלנות רפואית בחיבור למוניטור בהריון או עקב מצוקה עוברית הוא יסוד הרשלנות. התובעים יצטרכו להראות שחל איחור באבחנה של המצוקה העוברית ומשכך חל איחור בחילוץ היילוד. יש להראות שהיה פענוח שגוי של תוצאות המוניטור, הזנחה או התעלמות מסיבוך או התעלמות של הצוות הרפואי מגורמי סיכון אפשריים.

 

זכויות ילדים עם שיתוק מוחין

מלבד מיצוי הזכויות של הורים לילדים עם שיתוק מוחין שסבלו ממצוקה עוברית באמצעות תביעת רשלנות רפואית בחיבור למוניטור בהריון חשוב להכיר את הזכויות הנוספות המגיעות במצב מעין זה. על פי נהלי המוסד לביטוח לאומי הורים לילד הסובל משיתוק מוחי אשר מצבו הרפואי נפגע בצורה משמעותית כתוצאה מהמחלה, זכאים לקצבת ילד נכה חודשית.

 

הנחות והטבות

בנוסף לקצבה החודשית, הורים לילד עם שיתוק מוחין זכאים לסיוע במימון טיפולים רפואיים מטעם קופת החולים עד לדרגת מימון מלא במקרים מסוימים. בנוסף, ההורים עשויים להיות זכאים גם להנחה בתשלומי ארנונה, חשמל, מים וטלפון, כמו גם בתשלום מע”מ והטבות נוספות מטעם מוסדות ממשלתיים שונים בהתאם למצבו הרפואי של הילד.

 

מיצוי זכויות

במידה ואתם הורים לילד עם צרכים מיוחדים כדאי לכם להכיר את עמותת קול הזכויות והסיוע שהעמותה מגישה להורים במצבכם. העמותה מחויבת לעזור לכל משפחה המגדלת ילד עם צרכים מיוחדים למצות את זכויותיו המגיעות לו על פי דין. גם במידה ואתם רוצים לברר את מידת ההיתכנות של הגשת תביעת רשלנות רפואית נוכל לכוון אתכם לגורמים המתאימים.

נטל ההוכחה בתביעות מעין אלו הוא על התובעים. כלומר הנפגעת נדרשת להוכיח קשר סיבתי בין אותה התרשלות לבין הנזקים ליילוד שנגרמו ממנה. קשר זה מוכח על ידי ממצאים ותיעוד רפואי ובאמצעות חוות דעת ממומחה רפואי אשר מצביע על כשל או ליקוי בפעולת הצוות הרפואי או הרופאים.

הזכאות קיימת עבור ילד החל מגיל 91 יום ועד 3 שנים אשר סובל מעיכוב התפתחותי חמור. כך גם עבור ילד החל מגיל 91 יום ועד 3 שנים אשר זקוק להשגחה מתמדת וילד החל מגיל 3 ועד גיל 18 שנים אשר תלוי בעזרת הזולת בהרבה מאשר יתר בני גילו. הזכות קיימת גם לילד החל מגיל 91 יום עד 18 כאשר הוא זקוק לטיפול רפואי מיוחד.

ניתן להגיש תביעה כאשר נעשתה בחירה שגויה בלידת ואקום והדבר לא היה נדרש. ניתן להגיש תביעה גם כאשר התקבלה החלטה שגויה שלא להפנות את היולדת ללידת ואקום כאשר הדבר גרם לנזק לאם או לעובר. גם כאשר לידת וואקום בוצעה בחוסר מיומנות או בהיעדר מומחיות בשיטה והדבר הוביל לפגיעה באם או בתינוק ייתכן ויהיה מקום להגשת תביעת רשלנות רפואית.

תוכן עניינים